"אנחנו משפחה אוהבת חיק הטבע, כל שבת עושים טיול" – איך שמגיע אלינו הקיץ בכל שנה מתחיל הטיול הביתי הגדול בין יבשות ואזורי אקלים קיצוניים.

כל אחד מהחלקים מביא איתו אזור אקלים שונה לכל מקום שנוכחותו קיימת.
בעוד הרבעים מגיעות מיבשות רחוקות רחוקות מלאות בקרחונים ושלג, החצי שלי מביאה את חום הסהרה כפי שאבות אבותיה אהבו במרקש כשהיו בחצר המלך.

אני נשבע לכם שכשדלתות החדרים של הרבעים נפתחות בבוקר יש טור של פינגווינים עם מחממי אוזניים חם-צוואר וכובעי גרב שרצים החוצה אל השמש ונשכבים על הדק בגינה על מנת להפשיר. יום אחד אפילו תפס אותי דוב קוטב עם חרמונית תוך כדי ריצה לכיוון התנור וצעק לי "תחמם את הגלובוס, תחמם"

והחצי? היא אוהבת שהחלונות פתוחים והאוויר (איזה אוויר? רוח כבשן קלה ונעימה) נכנס ומחמם את הבית ותוך כדי גם מחמם את ארוחת הצהריים, מייבש את הכביסה וקולה את גרעיני הדלעת במטבח.

בקיצור כל יום הוא יום טיול.

הכל טוב ויפה וכל אחד בטיולו שלו עד שמגיעים למדינה המרכזית – הסלון (קול של מוזיקה דרמטית).

לפני כשבועיים לערך שבק המזגן של חלל מדינת הסלון. טכנאי נשמה מהמשפחה של החצי (כן כן הוא גם היה מתקין מזגנים בסלון של המלך, נשבע) הגיע וסידר את המזגן.
המזגן פעל פיקס עד לרגע שהוא הלך (זה תמיד קורה אחרי שהם הולכים נכון?) – לתדהמתנו גילינו שהשלט והעינית כבר לא חברים! ניסינו לפשר ביניהם, להציע מסיבה משותפת, להסביר את הכוונה החיובית של כל אחד מהם….נאדה, ברוגז!!!

המזגן, בגלל הריב בין השלט לעינית, עבד או על דיפ פריז או שלא עבד (זה או שהחצי עצבנית או שהרבעים אוכלות את הראש) – התנגשות הטיטאנים.

ואז, ראיתי את זה מגיע אליי כמו גל של צונמי.

אתה יודע שזה מגיע אליך אבל אתה לא יכול לעשות דבר…

"חיצ'וק נו מה הבעיה תסדר את העינית" (מוזיקת אימה ברקע).

אני, איך נאמר את זה בעדינות? לא איש טכני ברמה גבוהה.
בואו נגיד שאם באיקאה נותנים לציבור חוברות הרכבה רגילות, לי הם שולחים מורה פרטי ותיגבורים לפני ההרכבה (נשבע לכם שקניתי כורסא אבל משום מה יצא לי כוננית).

באותו הרגע המזגן עבד אך מסיבה שלא ברורה לי הזעתי כמו מזרקת משאלות ברומא (אה, הנה עוד יבשת..).

התקשרתי עשיתי טלפונים וכולם הסבירו לי איך זה פשוט לקחת את החוט הזה לחבר לשקע ההוא ותיק תק זה עובד.
אהאה, תיק תק, עובד…..חחחחחחחחחח

שלחו אותי לחנות בנתניה לקנות עינית חדשה. מסתבר שהעינית הקיימת כבר לא רואה משהו, כנראה שגם היא כבר "מרחיקה"

לחנות קראו "התותח" 💪😆🤣💪

וככה, רובה קפצונים כמוני נכנס, עם מבט מפוחד, למאורת הטכנאים – התותחים הכבדים של המזגנים.

עשיתי מבט קשוח יישרתי מבט למוכר ובלי שום היסוס ביקשתי ממנו בצורה מיקצועית ונחרצת להתקשר לטכנאי שלי ולשאול אותו מה אני צריך.

לא סתם עינית הוא נתן לי, אלא עינית עם wi fi .
הוא כנראה הבחין כמה מקצועי אני והבין שחבל לבזבז את הזמן על עינית פושטית.

לקחתי את העינית ויצאתי מהחנות אל הרכב.

בעודי צועד לרכב העולם עבר לסלואו מושן כמו סטיב אוסטין גיבור ילדותי.
מצאתי מקום עם מדרגות ותוך כדי מוזיקת רקע של "eye of the tiger" טיפסתי עליהן וקפצתי עם אגרופים קפוצים (מתנשם כמו מת עם המסיכה).

"אני הולך להתקין את העינית לבד ולהצליח"

בדרך עוד עצרתי לקניות, שזו כבר חוויה לסיפור אחר בהזדמנות אחרת, אבל הגעתי הביתה נחוש ועם מלא מוטיבציה.

חברות וחברים יקרים, כעבור חצי שעה הייתה עינית מחוברת עובדת ומסונכרנת לרשת הביתית.
כבונוס, העינית אפילו ניתנת לשליטה מהטלפון בכל מקום על הפלנטה ובכל אזור אקלים.

מסתבר שזה לא איך אתה עושה את זה אלא כיצד אתה ניגש לדבר ובאיזו אמונה וגישה אתה מגיע למשימה.
ידעתי שאין מצב שאני לא מחזיר את השלום, השלווה והאחווה לביתנו מרובה היבשות ואזורי האקלים.

לא נתתי לרגע, לספק של אי ההצלחה, להפריע לי בדרך.

וכך חזר לו השלום למדינת הסלון, והשליטה, באזור האקלים המעורב היחידי בבית, חזרה לידיי הנאמנות.

ומאז הם חיו בחום ובקור מווסת עד עצם היום הזה

שבוע נפלא