נכנסתי לקרוא וללמוד על התסמינים, שבלי עין הרע, טפו טפו טפו (אל תנסו זאת עם מסיכה),בכל אתר יש דוקטורט שלם – "הקורונה קווים לדמותה".

ולפתע, אחד אחד הם הופיעו – הסימפטומים.

שיעול יבש? ברור – ביי ביי קרדית האבק שלום לך covid-19

קושי בנשימה? ברור! הסטורציה שלי (מילה כל כך קסומה שנכנסה לחיי) כבר לא מה שהייתה לפני.
להתראות סטורציה

וכך זה ממשיך, אני קורא והסימפטום מופיע.

וסימפטומים שאין לי? זה אגבי…זה רק עניין של זמן עד שיופיעו.

כשנגמר חומר הקריאה על הארסנל הידוע העמקתי לתופעות ייחודיות ונדירות וכך וגיליתי – אני אדם נדיר!

לא פיספסתי אף סימפטום.

בראש כבר התחלתי להכין את הפרידה ואת נאום ה"תדאגו לעצמכם ותמשיכו לחיות בשמחה"
וכך, בעודי מדמיין את עצמי מרחף למעלה ומנופף לשלום, החצי שלי, קיבלה תשובה שלילית לבדיקה.
משביתת שמחות שכמותה.

והסימפטומים? לא נשארו אפילו לקפה, נעלמו מבלי לאמר שלום.

כנראה שככה זה בחיים,

ברגע שאנחנו בטוחים שיש לנו את זה, זה פשוט מגיע!
זה מקיף אותנו ואנחנו מקבלים וצורכים בדיוק את המידע והסימנים שיחזקו את הביטחון הזה שיש לנו את זה.

זה לא קסם, זה פשוט אנחנו, חלק מתוכנת ההפעלה שלנו.

במה שנתמקד – נמצא את עצמינו.
מה שנבחר להאיר – ייראה בבירור.
לאן שנסב את תשומת הלב לשם האנרגיה תזרום.

תתמקדו בטוב

בריאות שלמה