בכל יום חמישי מתחיל הריקוד המדהים של "מה אוכלים/מכינים לשבת?"
טוב אני קצת עפתי על עצמי ואיפשרתי עצמאות אז ננסח זאת מחדש…
בכל יום חמישי מתקיים דיון של החצי בנוכחותי ובו מתקבלת החלטה מוסכמת על כולה מה מכינים לשבת.
לא עוזרות לי קריאות הביניים שטוענות כי
"אנחנו 4 נפשות ולא, זה לא נפשות של מתמודד בהישרדות ביום ה 20 על האי"
או
"למה חשוב שיהיו 4 סוגי תוספות? 3 סוגי בשר? ו5 סלטים? הרי סגרו את אולמות האירועים בגלל הקורונה"
ועוד טיעונים כאלו ואחרים…
ואז כשהטיעונים לא מגיעים ליעדם, מגיע הטיעון החזק ביותר שאני יכול לשלוף:
"אנחנו נצטרך לזרוק אוכל וזה כאשר יש ילדים קטנים באפריקה שאין להם מה לאכול!"
באותו הרגע אני יודע שזהו, הצלחתי, עשיתי זאת!
עיצבנתי אותה!
הבאתי אותה לתת לי את "המבט"
יש רק נשק אחד הגנתי מוצלח יותר מכיפת ברזל והחץ ביחד למצבים כאלו.
המצב שאתה מבין שזה עומד ליפול עליך! לא, זה לא נשק סטטיסטי שיפול בשטח פתוח, מדובר בטיל מדוייק שמגיע לנחות ישר על הראש שלך.
ברגע הזה אתה משגר את המיירט החזק ביותר בעולם
"את יודעת מה? את צודקת!" מלווה במבט המשכנע והמעריץ ביותר שניתן לייצר.
יירוט מוצלח.
אם כל זה עדיין לא מספיק, הרבע הגדולה שלי החליטה לפני שנה להיות טבעונית.
תדמיינו שאתם נמצאים בתוך מבוך ענק שעוד איכשהו אתם מצליחים להתקדם ואז בשנייה אחת משנים לכם את כל המבוך ולכו תמצאו את הדרך לעבר השקט השלווה ההיגיון ושנת הצהריים בשישי.
בקיצור…בכל שישי לאחר ארוחת הערב נשאר אוכל, הרבה אוכל.
ישר יקפצו אלו שיגידו,
"נו מצויין יש מה לאכול למחר ולתחילת השבוע"
אז זהו….
אצלינו בבית מתרחש קסם מיוחד שלא ניתן לשחזור בשום מקום אחר.
ברגע שנכנס האוכל לתוך המקרר נמחק זיכרונם של יושבי הבית והאוכל נעלם לו מהקיום.
ממש בבוקר שלמחרת נזרקת לחלל האוויר השאלה "מה יש לאכול"
כאילו כל סוגי העוף/דג/קציצות/אורז/אנטיפסטי/פסטה אשר קיימים ביקום המקרר נמחקו כלא היו ונעלמו בנבכי הזמן והמרחב.
אתמול החלטנו לשים לזה סוף.
ניסינו הרבה דרכים לבטל את קסם היעלמות המשפחתי אבל טרם יכולנו לו.
אתמול זה קרה!
יכולנו לקסם!
הרבע הגדולה הכינה דף מחיק, טוש מחיק הונף ונרשמו אוצרות המאכל הטמונים במרחב המקרר וניתלו אחר כבוד בשעריו.
ובבוקר….? השאלה מה יש לאכול….נעלמה כפי שפעם נעלמו המאכלים מיקום המקרר.
ניסינו הרבה פעמים להתמודד עם התופעה והרבה פעמים הצלחנו למצוא, פעם אחר פעם,
פתרונות – שלא הביאו למענה המוצלח.
אבל אנחנו לא משפחה של מוותרים ונראה שהפעם, לאחר שנים, מצאנו את הפתרון.
כמה זמן זה יחזיק? זו בהחלט שאלה מעניינת ולגיטימית.
לבינתיים….אנחנו נהנים מהמטעמים הקיימים.
שבוע טוב ו….בתיאבון
בתמונה – הפתרון הנכון בשבילנו, והתפריט הכי טעים שיכולתי לבקש