המרחב
מקום שבו מחשבה לומדת לנשום אחרת.
המרחב לגמישות מחשבתית אינו שיטה נוקשה או תכנית קבועה. הוא קודם כול יחס. הזמנה לעצור, להתבונן ולגלות שהדרך שבה אנחנו חושבים ניתנת לבחירה.
רובנו חיים מתוך תגובה אוטומטית. המחשבות חוזרות על עצמן, הרגשות נכנסות לתבניות מוכרות, וההחלטות מתקבלות לפני שבכלל הספקנו לשאול שאלה.
המרחב הזה הוא הזמנה לרגע אחר. רגע שבו המחשבה לא נחפזת, הרגש מקבל מילה, וההתנהגות יכולה להשתנות מהשורש, לא בכוח, אלא בעדינות.
לא לשנות את מה שאתה חושב.
לשנות את הדרך שאתה חושב.
הדרך
איך נוצרת תנועה חדשה?
הדרך מתחילה בהבנת מה שקורה עכשיו, ממשיכה בבחירת הכיוון והפעולה ומתקדמת מתוך הקשבה לתוצאה.
מצב קיים
מה קורה עכשיו, מה מניע את התגובה שלנו ואיך היא משפיעה על הקשר עם עצמנו ועם האחרים.
כיוון רצוי
מה היינו רוצים שיקרה אחרת, מה חשוב לנו ליצור ואיך השינוי ייראה ויורגש בחיים.
פעולה
אילו יכולות ומשאבים כבר קיימים בנו ואיזה צעד יכול לחבר בין הרצון לבין המציאות.
תוצאה ותנועה
מה השתנה, מה עבד, מה מבקש התאמה ומהו הצעד הבא שנכון לעשות.
כך סקרנות, גמישות, בחירה ותנועה הופכות מתפיסה לדרך מעשית.
הדרך חשובה, אבל גם האופן שבו אנחנו צועדים בה.
עקרונות
ארבעה יחסים פנימיים שמרכיבים את המרחב.
סקרנות
במקום שיפוט, רצון להבין מה באמת קורה.
גמישות
במקום ודאות, נכונות לזוז ולראות אחרת.
בחירה
במקום אוטומט, חזרה אל הפעולה המודעת.
תנועה
במקום להישאר עם תובנות, להפוך אותן להתקדמות.
לפעמים שינוי לא מתחיל בתשובה חדשה,
אלא במקום שמאפשר לשאול אחרת.